השימוש בתאורה מלאכותית בשעות הלילה גבר מאד במאה השנים האחרונות, אבל מחקרים מדעיים מתריעים על הסכנה הבריאותית הנגרמת לשעון הביולוגי שלנו ועל נזק מתמשך לטבע סביבנו בעקבות הצטמקות החשיכה.

חנוכה, חג האורים, מסמל יותר מכל את אהבתנו לאור. שלא במקרה, החג חל בחודש כסלו בסמיכות לזמן יום ההיפוך החורפי. אנו מדליקים נרות וחוגגים את האור בתקווה לגרש את החושך ולהחזיר את השמש. האהבה לאור היא אוניברסלית וחגים הקשורים לאור נחגגים גם בתרבויות אחרות, למשל חג הדיוואלי ההינדי שנחגג בתחילת החורף ומציין את ניצחון האור על החושך. בכל אומות העולם, האור מתקשר עם אמת, צדק, חסד ושמחה, בניגוד לחושך שמסמל רוע, זדון, סכנה ועצב.
קרוב לוודאי שהסגידה התרבותית שלנו לאור נובעת מהעובדה שמבחינה ביולוגית מרבית בני האדם הם יצורים יומיים. רובנו פעילים במשך שעות היום וישנים במשך הלילה. המשקל המשמעותי שמערכת הראייה תופסת בעולם התחושתי שלנו (ובקליפת המוח) מהווה סימן נוסף להיותנו יצורים יומיים.
כדור הארץ מסתובב סביב צירו וגורם למחזוריות בת 24 שעות של היום והלילה, מחזוריות שגורמת לתנודתיות דרמטית, אך קבועה, של תנאי הסביבה. בעלי החיים פתחו במשך האבולוציה העדפה לפעילות ביום או בלילה ואיתה נוצרו הסתגלויות מיוחדות המאפשרות לשרוד בחשיכה או באור. מנגנון מרכזי שנוצר בתגובה למחזוריות היממתית הוא השעון הצירקדיאני (השעון הביולוגי היומי), מנגנון מולקולרי המתפקד כקוצב האחראי למאות מקצבים יממתיים בגופנו, פיזיולוגיים וביוכימיים. השעון הוא מנגנון אוניברסלי שנמצא בכל קבוצות החיים, כולל חיידקים, צמחים, חרקים ויונקים. השעון הצירקדיאני מאפשר לגוף לצפות את השינויים המחזוריים בסביבה ולחיות איתה בהרמוניה.
באופן מעניין, המחזוריות של השעון הצירקדיאני איננה מחזוריות של 24 שעות באופן מדויק, אלא רק בקירוב. בניסויים שנערכו בבונקרים מבודדים כשהנבדקים לא ידעו את שעת היום, מחזורי הערות והשינה שלה נמשכו כ- 25 שעות ואף יותר. בתנאים טבעיים, השעון הצירקדיאני זקוק לתנודה היממתית של אור השמש כדי להסתנכרן למחזור של 24 שעות בדיוק. תאים מיוחדים ברשתית קולטים את האור מהסביבה (או את החושך), ומעבירים את המידע לשעון המרכזי במוח, בגרעין העל תצלובתי.
בעידן המודרני, הסנכרון של השעון הצירקדיאני למחזור הטבעי של האור והחושך סובל מהפרעה קשה, שנובעת מהתאורה מלאכותית שאנו נחשפים אליה בלילה. ההורמון מלטונין למשל הוא ההורמון בעל מקצב יממתי שפועל תחת הבקרה של השעון הצירקדיאני. עליה בריכוז ההורמון בשעות הערב מאותת לגוף להתכונן לשינה. החשיפה לאור מלאכותי בלילה גורמת לאתחול של השעון ומונעת מהמלטונין להגיע לרמה הנדרשת בלילה. כתוצאה מכך זמן השינה שלנו נדחה. מאות מחקרים שנערכו בעשור האחרון מצביעים על הקשר בין חשיפה לאור מלאכותי בלילה ועלייה בתחלואה. כמו למשל עלייה משמעותית במחלות סרטן, דיכאון, בעיות שינה, ומחלות מטבוליות. נמצא גם קשר משמעותי בין חשיפה לאור מלאכותי תוך כדי שינה, להשמנת יתר. מחקר רחב היקף אחר שנערך לאחרונה בסין הראה זיקה בין חשיפה לתאורה מלאכותית מחוץ לבית (תאורת רחוב) לעלייה ברמת הגלוקוז בדם ושכיחות מחלת הסוכרת, למרות שהקשר הסיבתי עדיין טעון בירור.
עם השתכללות הטכנולוגיה והתפשטות רחבת היקף של המרחב האורבני, חלה עליה עצומה בתאורה המלאכותית החיצונית שזיכתה אותה להתייחסות כאל "זיהום אור". זיהום האור הזה הוא כה נרחב שניתן לראות אותו בקלות מצילומים של כדור הארץ מהחלל. כעשירית משטחי היבשה של כדור הארץ כיום מוארים בתאורה מלאכותית. ההערכה היא ש-99 אחוזים מהאוכלוסיות באירופה וצפון אמריקה חיות תחת זיהום אור הגורם לזוהר שמיים הממסך את רוב גרמי השמיים.
הנזק לטבע כתוצאה מזיהום האור בשנים האחרונות הוא עצום. מעבר להפרעה ליצורים ליליים, ולשיבוש החמור של השעון הצירקדיאני של צמחים ובעלי חיים, יש גם הפרעה למנגנון המתזמן תגובות עונתיות. מנגנון זה מהווה שעון ביולוגי נוסף, המודד את שינוי אורך היום במשך השנה ומאפשר לבעלי חיים וצמחים לחזות את העונה המתקרבת. חשיפה לאור מלאכותי בלילה גורמת לשעון העונתי להסיק בשוגג שמדובר ביום ארוך, ולשיבוש התיזמון של התגובה העונתית. מחקרים הראו שזיהום אור גורם להפרעה בנדידת ציפורים, ולירידה משמעותית בגודל של אוכלוסיות של מיני חרקים ליליים (ואף להכחדתם), ביניהם חרקים המספקים שרותי האבקה חשובים לצמחים. חשוב לציין, שההשפעה ההרסנית של אור מלאכותי לא מוגבלת לאיזורים העירוניים ויכולה להגיע למרחקים גדולים אל הטבע מסביב. למשל, מחקר שנערך סביב ערי חוף באנגליה הראה כי 76% מאזור קרקעית הים בסמוך לערים אלה נחשף לתאורה מלאכותית בלילה.
כדי לשמור על הבריאות שלנו, אנחנו צריכים להפחית את החשיפה לאור המלאכותי בשעות הלילה. הרגישות של השעון הצירקדיאני בבני אדם היא לאור באורכי גל יחסית קצרים (אור כחול). שימוש באפליקציות ייעודיות לכך במכשירים הדיגיטליים מאפשר לסנן את אורכי הגל המזיקים. כיבוי אורות מוקדם, שימוש בתאורה ידידותית ישפר את השינה שלנו וימנע תחלואה. ומה לגבי הטבע? האנשים האמונים על התכנון העירוני, ומקבלי ההחלטות ברמה הארצית ובשלטון המקומי, צריכים להיות מודעים לנזק של תאורה מלאכותית ולשאוף להקטנת זיהום האור, בין אם ע"י הימנעות מתאורה, או על ידי שימוש בתאורה בעוצמות נמוכות ובצבעים ידידותיים. בשנה החולפת חתמו 117 מדענים ישראלים על עצומה הקוראת לעיריית אילת להימנע מהוספת תאורה מלאכותית בטיילת החדשה המתוכננת לאורך חופי העיר. הוספת התאורה המלאכותית תשפיע לרעה על בריאותה של המערכת האקולוגית במפרץ אילת, ועלולה להעמיד בסכנה את עצם הישרדותה של שונית האלמוגים הייחודית בעולם.
אנחנו צריכים לשמור על החושך, גם במרחב הפרטי שלנו, וגם מחוץ לבית, גם אם זה מרגיש לא נוח או פחות בטוח. במידה רבה, השימוש המוגבר באור מלאכותי בלילה דומה להתמכרות לסוכר. הגוף והנפש שלנו הסתגלו לאהוב את זה, אבל חשיפה מוגברת מזיקה לבריאות שלנו, ולטבע מסביבנו.